דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
27 במאי 2009 | מהדורה 49

"נוף ים חשוף לזמן" (פרט). צילום: הירושי סאגימוטו

שלום לשבת – השיעבוד לתרבות 24/7

מאמר מערכת

העולם כולו כמרקחה, ונדמה כי אנו עומדים על סיפם של שינויים מפליגים בתחומים רבים: כלכליים, ביטחוניים, מדיניים ותרבותיים. גלי השינוי מתקרבים אלינו, ואיש אינו יודע מה ילד יום: מה יהיה דינה ופרצופה של התרבות הכלכלית הגלובלית שמושלת בחיינו? מתי וכיצד תצלח אמריקה את המשבר הקשה שהיא מצויה בו? האם תצליח איראן לפתח נשק גרעיני? האם גוש היורו יחזיק מעמד? האם עולם הערכים העכשווי ישרוד את רעידת האדמה שהוא מצוי בה?

איננו יודעים לענות על שאלות אלה, ועל עוד רבות אחרות המאיימות על החיים המוכרים לנו, ולכן חשבנו כי בעת הזו רצוי להיצמד אל סוגיה תרבותית שאינה תלויה באופן מלא בשינויי העיתים: השבת הישראלית.

דומה כי עולם שלם מפריד בין השבת בארץ לשבת בגולה. השבת העברית היא לא רק "ארמון בזמן", כפי שכינה אותה הפילוסוף היהודי האמריקני אברהם יהושע השל, אלא גם ארמון במרחב, הקיים בכל מקום שבו משתרע הקיום הישראלי.

תהליך שיבת העם לארץ שמתרחש במאה השנים האחרונות, והצורך לעצב ממדים רבים של הקיום הישראלי המחודש, הביאו לפריחתן של שבתות ישראליות מסוגים שונים: השבת החילונית, שספוגה בהוויה של מנוחה מן העבודה, לצד השבת האורתודוקסית, שספוגה בטעמם של הלכות, מנהגים, תפילות וניגונים שאותם יצר ונשא עימו העם במסעותיו על פני תבל.

בשנים האחרונות נפגעה השבת כאתוס לאומי חילוני. הזכות לשביתה ממלאכה של האדם העובד, וזכותו ליום מנוחה עם משפחתו, נרמסה על ידי בעלי קניונים, פארמים ושווקים הפרושים מדן ועד אילת. הפתיחה המאסיבית של המסחר בשבת מאיימת להפוך את היום השביעי בשבוע לעוד יום של חול. בד בבד עם אותה מגמה עצמה, החלו לפרוח קהילות של חילונים מתפללים, אשר פועלות בעיקר בשבת ובחג. לצידם של אלה מתקיימת השבת האורתודוקסית, אשר רבים משומריה החלו לדקדק בהלכותיה הרבה יותר מכפי שהיה נהוג בבית הוריהם, והם הולכים ומסתגרים בשכונות, בקהילות וביישובים נפרדים, כדי שלא להיתקל בחילול השבת ההמוני, המאיים על אופיו של היום המקודש.

מצב זה, שבו המרחב הישראלי פרוץ בפני כוחות אינטרסנטיים כלכליים, מאיים להרוס חלק מרכזי מהצביון הישראלי הייחודי, ומאיים להפוך את ישראל לעוד תחנת דיוטי-פרי של העולם הגלובלי, תחנה חסרת עמוד שדרה ערכי וזהותי.

הנכונות של ציבור הקונים להתעלם מזכותו של ציבור גדול של אנשים ליום מנוחה מעידה כי תהליך כרסום הנורמות הלאומיות בפני השילוב הקטלני של רווח ונוחות, נמצא בהאצה. רק ברית מחודשת בין חלקי העם הרוצים בשימור יום המנוחה הלאומי עשויה לעצור את המגמה הזאת.

 

המאמר פורסם בגיליון מספר 49 של "ארץ אחרת": שלום לשבת – השיעבוד לתרבות 24/7. להזמנת הגיליון לחצו כאן

במבי שלג היתה העורכת הראשית והמייסדת של "ארץ אחרת"

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה