דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
6 ביוני 2011 | מהדורה 61

קרועים – ישראלים עם דרכונים גרמניים

מאמר מערכת

גיליון זה עוסק בתופעה שתפסה תאוצה בעשור האחרון: ישראלים המוציאים דרכונים אירופיים בכלל ודרכונים גרמניים בפרט. עד לפני כשני עשורים הרעיון להוציא דרכון גרמני בנוסף לזה הישראלי היה מעביר חלחלה בגוום של רוב הישראלים. אך כפי שקבעו הרומאים: "הזמנים משתנים ואנו עמם".

כיצד אפשר להבין את העובדה שפחות משבעה עשורים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, יותר ממאה אלף ישראלים מחזיקים בדרכונים גרמניים? האם הסיבה לכך היא בטחונית, מעמדית, כלכלית או זהותית? האם מדינת ישראל איננה מספקת – במידה כזו או אחרת – את הישראלים ממוצא גרמני? האם הכיסופים אל העולם שהיה ואל היותנו חלק ממנו, הכיסופים לתיקון של מה שאי אפשר לתקן, גוברים על ההיגיון הישראלי הצרוף? האם הוצאת דרכון גרמני היא בכלל עניין אופורטוניסטי? האם באמת מאמינים בני הקורבנות כי אירופה תציל אותם בעת צרה בישראל? מה בדיוק מבטאת התופעה הזאת?

המחזאי יהושע סובול כותב בגיליון זה כי: "אין כמעט ארץ באירופה שיהודים לא גורשו ממנה. מאנגליה גורשו היהודים בכל מיני גירושים שקדמו לגירוש הסופי ב-1290, ובמשך שלוש מאות וחמישים שנה לא הורשו יהודים לדרוך על אדמתה, עד אשר מנשה בן ישראל השיג מקרומוול באמצע המאה ה-17 הסכמה לכניסת יהודים לאיים הבריטיים. יהודי אוסטריה גורשו ב-1240 וב-1670 וב-1940, ויהודי ערים ומדינות גרמניות שונות גורשו ב-1420 (קלן) וב-1439 (אוגסבורג) וב-1450 (בוואריה) וב-1453 (ברסלאו) וב-1496 (אוּלם) ובשנים 1945-1940 מכל גרמניה ומכל שטחי אירופה שנכבשו בידי גרמניה. ועוד לא הזכרנו את גירוש יהודי סיציליה ב-1493 ואת גירוש יהודי ליטא ב-1595 ואת גירוש יהודי נאפולי ב-1541… מצרפת גורשו יהודים ב-1182, ב-1270, ב-1306, ב-1322, ב-1394, ב-1501 ואחרון לא חביב – ב-1942 גורשו למחנות השמדה".
אך האם באמת אפשר להשוות בין מה שאירע בשואה לבין הגירושים שפקדו את היהודים באירופה בימי הביניים? מדוע שבים ישראלים כה רבים אל אירופה בכיסופי נפש בוערים כל כך? מה מקור המשיכה לשם? המאמרים בגיליון זה עוסקים בניסיון לפענח – אך לא לפתור – את היחסים הכּאוטיים בין הישראלים לאירופאים.

במבי שלג היתה העורכת הראשית והמייסדת של "ארץ אחרת"

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה