דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
22 באפריל 2012 | מהדורה 63

צילום: istockphoto

עניין חסר רייטינג

דו"ח מקינזי שהתחיל בתרועה רמה – נעלם מן הזירה הציבורית. האם הדו"ח בוצע? מדוע העיתונות הכלכלית והעיתונות הצבאית לא מתעניינות בכך?

ב-25 בנובמבר 2009 הציגו צה"ל ומשרד הביטחון את "עיקרי דו"ח מקינזי". במצגת המרשימה, הנושאת את השם "עיקרי ממצאי הוועדה לבחינת תקציב הביטחון (ועדת ברודט)". ניתן לצפות במצגת באתר האינטרנט של משרד הביטחון, ומצויינים בה ששת הממצאים העיקריים של הוועדה:

הראשון היה "הכרה בצורך של תוספת מקורות לתקציב הביטחון בהיקף 100 מיליארד ש"ח בעשור הקרוב"; השני דיווח על המקורות למהלך (המשק הישראלי, הגדלת הסיוע האמריקאי והתייעלות); השלישי הוא שריון עוגנים תקציביים בנושאי רמת מוכנות וכשירות, חידוש מש"קים ותקציבי מו"פ; ברביעי סופר כי ההתייעלות תשמש מקור תקציבי פנימי למימוש המהלך בעשור הקרוב; בחמישי דובר על מתווה ההתייעלות, הצפוי להגיע לחיסכון של כ-30 מיליארד ש"ח בעשור הקרוב; והשישי עוסק במעבר לתקציב רב-שנתי. "משרד הביטחון וצה"ל מובילים תהליך התייעלות במספר אפיקים מקביל", נכתב בכותרת אחרת במצגת, ותחתיה נפרש תרשים זרימה שכלל את ראשי הפרקים של אותם אפיקים. למצגת ולהצגת דו"ח הביניים התלוו הודעות מטעם צה"ל, הרמטכ"ל אשכנזי (אימוץ מסקנות והמלצות דו"ח מקינזי – http://dover.idf.il/IDF/announcements/09/11/2501.htm) ומשרד הביטחון.

עורכת בעיתון כלכלי: "כתיבה על דו"ח מקינזי קשה במיוחד משום שהיא מצריכה הבנה כלכלית של התחום הצבאי. הציפייה מהכתבים הצבאיים שיסקרו את הנושא הזה אינה ריאלית, משום שאין להם כל יכולת לסקר את הזוויות הכלכליות שנוגעות בצבא, כפי שאנחנו רואים בכל פעם שתקציב הביטחון נידון. בעצם, מה שהכי נדרש, ולא קיים כלל בעיתונות הישראלית, הוא כתב כלכלי-צבאי. אבל במצבה הקשה של העיתונות, אפשר רק לחלום על עיתון או חברת חדשות שיגייסו כתב כזה, ומכאן שהיכולת להשקיע בתחקיר רציני בנושא כמו דו"ח מקינזי אינה קיימת"

בתוך דקות דווח על האירוע ברדיו ובאתרי האינטרנט, ולמחרת הופיעו הידיעות והפרשנויות בעיתונים ובטלוויזיה. כתבים סיפרו בהתרגשות על תוכנית ההתייעלות המדהימה, ועל הצבא שאמור להגדיל את תקציבו ב-100 מיליארד ש"ח בעשור הקרוב, ובאותה נשימה לפתוח בתהליך התייעלות של 30 מיליארד ש"ח. וזוהי, דיווחו הכתבים, רק מחציתו של הסיפור. בעוד שנה תסיים חברת "מקינזי" את עבודתה, תשלים את הדו"ח, ואז נוכל לדווח לכם – קוראים, צופים ומאזינים יקרים – על דרכי ההתייעלות בכוח אדם, על ההמלצות בנושא גיל הפרישה בצבא וכיוצא באלה נושאים.

וזהו.

על דו"ח ההתייעלות של מקינזי הוטלה האפלה. ההודעה האחרונה של דובר משרד הביטחון בדבר מקינזי נמסרה ב-26 בנובמבר 2009, יום אחד לאחר הצגת "עיקרי דו"ח מקינזי". כשנה וחצי לאחר מכן, ב-14 ביולי 2011, הופיעה המילה "מקינזי" באתר דובר צה"ל בידיעה שכותרתה "ניצני התייעלות ראשונים בחימוש דרום לאור יישום דו"ח מקינזי". ידיעה אחת ויחידה שחרר הצבא מאז נובמבר 2009, ובה נאמר שדו"ח מקינזי מיושם ביחידה אחת בדרום.

אם הצבא לא מספק את הנתונים, הכתבים לא כותבים על זה

הדבר המפתיע במהלך המסע הקצר שערכתי בין כתבים כלכליים וצבאיים בסוגיית מקינזי והצבא היה חוסר העניין שגילו רובם בשאלת הצבא וחברות הייעוץ שהוא מעסיק לרוב. חלק מהעורכים והעיתונאים ששוחחתי איתם ביקשו שלא אצטט אותם, אחרים הביעו חוסר עניין במסקנות מקינזי, היו שגילו בורות גמורה בנושא ואחדים לא הבינו למה אני מטריח אותם בזוטות.

"אני לא כל כך יודע מה לומר לך", אמר עורך כלכלי בכיר באחד העיתונים. "זה מידע שאינו קל להשגה, והצבא מקשה על קבלת המידע". גם עורכת בעיתון כלכלי הזכירה את הקושי בהשגת המידע מצה"ל וממשרד הביטחון, והוסיפה שכתיבה על דו"ח מקינזי קשה במיוחד משום שהיא מצריכה הבנה כלכלית של התחום הצבאי: "הציפייה מהכתבים הצבאיים שיסקרו את הנושא הזה אינה ריאלית, משום שאין להם כל יכולת לסקר את הזוויות הכלכליות שנוגעות בצבא, כפי שאנחנו רואים בכל פעם שתקציב הביטחון נידון. בעצם, מה שהכי נדרש, ולא קיים כלל בעיתונות הישראלית, הוא כתב כלכלי-צבאי. אבל במצבה הקשה של העיתונות, אפשר רק לחלום על עיתון או חברת חדשות שיגייסו כתב כזה, ומכאן שהיכולת להשקיע בתחקיר רציני בנושא כמו דו"ח מקינזי אינה קיימת".

נכון אמנם שהתחום הכלכלי תופס נפח גדול יותר בתקשורת הישראלית, אבל אף אחד מהעיתונים הכלכליים, ואף אחד מהמדורים הכלכליים בעיתונות הכתובה והמשודרת, לא ראה לנכון לייעד עיתונאי אחד שתחום סיקורו יהיה הצבא מהזווית הכלכלית. וכך קורה שהכתבים הצבאיים, שרגילים לסקר תרגילים ויריבויות בין גנרלים וכיוצא באלה עניינים, מסתפקים בהודעות הדוברים של מערכת הביטחון בכל מה שנוגע להתייעלות הכלכלית של צה"ל ומשמעותה.

מתי גולן, הפרשן הוותיק של העיתון "גלובס", אומר ש"זה פשוט לא מעניין": "צריך להבין ולקבל ולהשלים עם העובדה שאף אחד לא ייגע בצבא. הם לא יתנו לנו מידע. ובעצם, בצבא, בפועל, לא רוצים להתייעל". וגולן מוסיף: "אני לא יודע למה התקשורת לא מתעניינת בדו"ח מקינזי. זו באמת שאלה מעניינת. אני באמת אכנס יותר לעניין הזה. אתחיל ללמוד אותו".

דוד ליפקין מ"מעריב" בכלל לא מבין את הבעיה: "העבודה עדיין בעיצומה, ונראה שיש על זה ביטחון שדה. נושאים כמו דו"ח מקינזי עולים בדרך כלל לקראת התקציב. המסמך הזה לא היה מוכן בסיבוב הקודם על התקציב. העבודה בצה"ל מאוד יסודית ולא פשוטה". לדבריו, אם הצבא לא מספק את הנתונים, הכתבים לא כותבים על זה. "בדרך כלל היועץ הכלכלי לרמטכ"ל מציג את הנתונים, אבל כרגע, מאחר שהתמנה יועץ חדש, הוא עוד לא התארגן, ולכן זה כנראה לא הוצג".

נושא מוזנח

למוטי בסוק מ"דה-מרקר" יש עמדה שונה. "מקינזי הוא סיפור מאוד מרכזי. מעבר לחשיבות שיש לו כשלעצמו הוא מעלה עוד נקודה עקרונית: האם הצבא מקיים את ההתחייבויות שלו. את מאה המיליארד הוא יקבל. האם הוא אכן יצטמצם בשלושים מיליארד? ממש לא… תראה, הייעוץ הזה עולה מיליוני דולרים, אז למה דווקא 'מקינזי' ולא חברת ייעוץ ישראלית?"

מוטי בסוק, דה-מרקר: "הסיפור של 'מקינזי' הוא סיפור עצוב. לפני שנתיים וחצי התקיימה מסיבת עיתונאים שבה דווח על חלק א', ובה גם נאמר שבתוך שנה יתפרסמו המסקנות של חלק ב'. ואני שב ושואל ולא זוכה לתשובות. אני שואל, ושואל, ואני היחיד ששואל. אני העיתונאי היחיד ששואל, אבל כמובן שאיש לא מתנדב לספק את הנתונים"

ובסוק מוסיף: "הסיפור של 'מקינזי' הוא סיפור עצוב. לפני שנתיים וחצי התקיימה מסיבת עיתונאים שבה דווח על חלק א', ובה גם נאמר שבתוך שנה יתפרסמו המסקנות של חלק ב'. ואני שב ושואל ולא זוכה לתשובות. אני שואל, ושואל, ואני היחיד ששואל. אני העיתונאי היחיד ששואל, אבל כמובן שאיש לא מתנדב לספק את הנתונים".

לפני שנה וחצי זכה בסוק למענה נדיר, כאשר ראיין את תת-אלוף יעקב אייש, הממונה מטעם צה"ל על יישום תוכנית מקינזי. בכתבתו "לא מטמיעים שיקולים כלכליים באימונים ובפעילות מבצעית בשיטת 'זבנג וגמרנו'" ("דה-מרקר", 14.7.10) מספר אייש, שמונה לתפקיד בידי הרמטכ"ל אשכנזי, על המעקב שמנהל הדרג המדיני הבכיר אחר ביצוע המסקנות. לדבריו, המסקנות הוצגו בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ, שר הביטחון אהוד ברק, הרמטכ"ל גבי אשכנזי וגם בפני ועדת ההיגוי העליונה של משרד הביטחון וצה"ל האחראית ליישום תוכנית מקינזי. בתום הישיבה קבעו המשתתפים לחזור ולהציג אחת לכמה חודשים בפני ראש הממשלה את ההתקדמות. אלא שלאחר פרסום המסקנות בנובמבר 2009 התעכב ביצוען במשך כחצי שנה בגלל סכסוך עבודה בין משרד הביטחון לוועד עובדי המשרד, ורק באמצע שנת 2010 הסתיים הסכסוך והתוכנית יצא לדרך. ועוד פרט חשוב נוסף לנו בכתבתו של בסוק. שם הקוד שניתן לשלב א' של תוכנית מקינזי הוא "עת אסיף".

אלכס פישמן, הפרשן הצבאי של "ידיעות אחרונות": "מדובר בתחומים ביורוקרטיים בתוך משרד הביטחון. זה נושא זניח בתקשורת וכמעט לא מתעסקים בו. זה לא מספיק סקסי. זה נופל בין הכיסאות וזה לא מעניין את הכתבים הצבאיים ואת המערכות בעיתונים". לדבריו, דו"ח מקינזי מאוד דומיננטי בטיעוני משרד הביטחון, ומשמש כעלה תאנה. למיטב ידיעתו, הדו"ח כבר היה צריך להתפרסם, "אבל לא ממש עסקתי בכך". ופישמן מוסיף: "זה לא היה מעניין אף אחד במערכת. זה עולה פעם בשנה לקראת דיוני התקציב. אני זוכר שהצבא היה כל כך גאה במקינזי, שהם ממש ביקשו מהכתבים לכתוב על זה, אבל זה לא עניין אף אחד. הנושא נופל במגרש של הכתבים הכלכליים. זה לא שאני זורק אחריות, אבל הם יכולים לבחון עלות מול תועלת. פה ושם מספרים שסגרו משלחת של משרד הביטחון, ושומעים שמועות כאלה ואחרות. אני כמעט ולא עוסק בנושאים האלה, לא מבין בזה, ומדי פעם שואל נקודתית. אולי אתה צודק, אולי צריך יותר להתעניין".

רוני דניאל, הכתב הצבאי של "חברת החדשות של ערוץ 2", מכחיש תחילה שהנושא מוזנח. אחר כך אומר, "נושא דו"ח מקינזי לא מטופל במידה הראויה, אבל זה גם משום שלא מציגים לנו את המסקנות עצמן", ואז הוא מוסיף ואומר, "ואולי אנחנו התרשלנו קצת. עד כמה שידוע לי, הממצאים בסך הכל, פלוס מינוס, טובים, ומקינזי מצאו שההתנהלות תקינה או יעילה".

מוטי בסוק: "זה נושא שצריך להיות סוּפּר סקסי, והוא אינו כזה. אין לי הסבר למה. למה אני חושב שזה סקסי? כי, למשל, רק לאחרונה שמענו שהרמטכ"ל לשעבר אשכנזי התמנה לתפקיד בכיר באחת מחברות האנרגיה. שמענו גם על גובה המשכורת שיקבל בתפקידו החדש. אשכנזי, שכזכור השתכר כרמטכ"ל שבעים וחמישה אלף ש"ח בחודש, וזכאי לפנסיה בשיעור דומה, ישב במסיבת העיתונאים שבה הוצג חלק א' של דו"ח מקינזי, ובה צוין כי בתוך שנה תגיע לסיומה העבודה על חלקו השני של הדו"ח, שאמור לדון בין השאר בכוח אדם ובפנסיות של אנשי הקבע. באותה מסיבת עיתונאים השתתף גם סגנו, הרמטכ"ל דהיום. הדו"ח לא התפרסם בחלוף שנה, ומסתבר שגם לא בחלוף שנתיים. ואני שב ושואל ואין תשובות".

לחשוב מחדש על גזרת הסיקור

מסתבר שהכתבים הצבאיים והעורכים שלהם זקוקים לרענון ולחשיבה מחדש על גזרת הדיווח שלהם. אולי גם עליהם מוטלת המשימה ללמוד את בסיסו של התחום הכלכלי ואת מושגיו. בצבא, שחלק נכבד מהסיקור שלו מצריך שימוש במונחים כמו התייעלות והפרטה, לא ניתן עוד להתחפר בעמדות הרגילות: אימון חטיבתי בגולן בשלג הקר, חיילים דתיים שמסרבים לשמוע שירת נשים, ופרשנויות על גבי פרשנויות על ההיערכות לאיום האיראני.

אור הלר, חדשות 10: "תראה, התקשורת הישראלית נוטה להתרכז בסיפורים קצרים, מהירים. מאוד קשה לה עם סיפורים של תהליכים. הסיקור של מקינזי הוא סיקור כבד, שדורש קשב והתעמקות וצלילה לעומק בעניינים כמו רכש – עניינים שאם התקשורת כבר מתעסקת בהם, היא תמצא עניין רק בשורה התחתונה שלהם"

התגובה של אור הלר, הכתב הצבאי של "חדשות 10", היתה מרשימה בכנותה. "זה פשוט משעמם. כבד". אחר כך ניסה הלר לתת הסבר יותר מעמיק, וזה נשמע כך: "תראה, התקשורת הישראלית נוטה להתרכז בסיפורים קצרים, מהירים. מאוד קשה לה עם סיפורים של תהליכים. הסיקור של מקינזי הוא סיקור כבד, שדורש קשב והתעמקות וצלילה לעומק בעניינים כמו רכש – עניינים שאם התקשורת כבר מתעסקת בהם, היא תמצא עניין רק בשורה התחתונה שלהם". אם הוא זוכר נכון, הלר אומר, הוא הכין מתישהו כתבה על קיצוץ משלחת הרכש של משרד הביטחון. זה, כמובן, נשמע הרבה יותר סקסי מאשר דיווח על התייעלות באיזה אגף נידח במשרד הביטחון. אלה עניינים שהציבור לא עוקב אחריהם בדרך כלל, וקשה מאוד להכניס את זה למהדורה הקצבית של היום.

לדברי הלר, העיסוק בדו"ח מקינזי מוביל אותנו לדיון גדול בהרבה על חוסר היכולת של התקשורת להשקיע בסיפור כזה. התקשורת ענייה, אומר הלר, והיא עסוקה במרדף אחרי ריאליטי ומנסה לייצר מציאות למשך דקה וארבעים שניות. במציאות הכאוטית שלנו, התקשורת לא יכולה לסבול דיון מעמיק. מי נהנה מחוסר היכולת שלנו להתעניין בסוגיות כבדות משקל? "קודם כל האוצר, אבל גם מערכת הביטחון, שנוח לה מאוד עם חוסר הדיווח הזה".

כאשר סיפור כמו דו"ח מקינזי מסוקר כפי שהוא מסוקר, מתגנב ללב החשד (גם אם הוא הזוי לחלוטין) שהפנייה של צה"ל לייעוץ אצל "מקינזי" לא היתה אלא תרגיל הסחה שנועד להסיר את הביקורת, ולהציג בפני הציבור ובפני ועדת ברודט מערכת שמעוניינת להתייעל.

מתי תסתיים העבודה

פניתי לדובר צה"ל ולדובר משרד הביטחון בניסיון לדלות ממנו את התשובות שלא הצלחתי למצוא בתקשורת, להבין מתי תסתיים העבודה על מסקנות החלק השני של הדו"ח, ואולי ללמוד מעט על תוכנו.

הנה תגובת משרד הביטחון מ-15 בנובמבר: "מערכת הביטחון נמצאת בעיצומו של מאמץ התייעלות שהחל כבר בשנת 2008, ומתקיים במספר אפיקים, ביניהם חברת הייעוץ 'מקינזי'. החברה מובילה תהליכי התייעלות בתחום הרכש, האחזקה והבינוי. עד כה תוכנית ההתייעלות מציגה חסכונות משמעותיים, אשר כבר נמצאים במימוש, ויימשכו גם בשנים הקרובות. התוכנית מתקדמת בהתאם ליעדים שנקבעו". התגובה שהגיעה למערכת "ארץ אחרת" מדובר צה"ל ימים אחדים לאחר מכן היתה זהה לתגובת משרד הביטחון.

פניתי גם לסניף הישראלי של חברת "מקינזי". "מקינזי" הפנו אותי אל משרד יחסי הציבור "מוטי שרף תקשורת". חשבתי לעצמי, אם חברת "מקינזי" היא חברת הייעוץ הגדולה בעולם, מדוע היא נזקקת לייעוץ? פניתי למשרד של שרף. לפני שנתיים, בריאיון שהעניק למוסף "פירמה" של העיתון "גלובס", סיפר שרף שהוא כבר לא יחצ"ן. כלומר, הוא היה יחצ"ן, אבל מאחר שהבין מזמן את כללי המשחק, וברור לו ש"יחצ"נים" שייכים לעולם האתמול הרכילותי, הוא, מוטי שרף, "יועץ". וככזה, כמעין יועץ יחצ"ני, הוא נשכר על ידי חברת הייעוץ "מקינזי", לייעץ לה בענייני יחסי ציבור. בכל אופן, פניתי לגברת יעל ארמון, הממונה מטעם מוטי שרף, לצורך קבלת תשובות ומידע על העבודה של "מקינזי" מול הצבא ומערכת הביטחון. תגובתה של הגברת ארמון לא איחרה לבוא: "חברת הייעוץ 'מקינזי' אינה דנה בלקוחותיה או בעבודות שהיא מבצעת עבורם".

 

המאמר פורסם בגיליון מספר 63 של "ארץ אחרת": שלטון היועצים – חברות הייעוץ האסטרטגי מעצבות אותנו מחדש. להזמנת הגיליון לחצו כאן

יאיר אונא הוא תחקירן בפרויקטים דוקומנטאריים

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה