דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה

קרין נהון: "המאגר הביומטרי הוא דוגמה למהלך שבו מקבל ההחלטות לא מבין את ההשלכות של המהלך". צילום: איל און

מדינות אירופה נסוגות מן המהלך הביומטרי

"לא נוכל ללכת יותר להפגנות, מימין ומשמאל, כי יזהו אותנו מיד, וזה יפגע בסיווג הבטחוני שלנו וביכולת, נניח, להתקבל לעבודה בתאגיד; זה יפגע בזכות היסודית ביותר של האזרחים בחברות הדמוקרטיות, והיא הזכות להיות אנונימי". פרופ' קרין נהון, מומחית לקשרים שבין מידע, טכנולוגיה וחברה, ממגישות העתירה לבג"ץ לביטול החוק המקים מאגר ביומטרי בישראל, מספרת על המדינות המערביות שחזרו בהן מהרעיון להקים מאגר ביומטרי: אנגליה, צרפת, הולנד, אוקראינה. בגרמניה, אגב, זה אסור בחוק

פרופ' קרין נהון היא אחת מארבעת העותרים לבית המשפט העליון בבקשה להוציא צו על תנאי לביטול החוק להכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע. תחום המחקר של פרופ' נהון הוא הפוליטיקה של המידע, ובין השאר היא מתחקה אחר הרשתות החברתיות והשפעתן. נהון היא חברת סגל בבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון והיא מחלקת את חייה בין תל אביב לוושינגטון.

מצד אחד, אומרת נהון, האינטרנט נראה שוויוני ודמוקרטי. נדמה כי לרשות המשתתפים ברשתות ובבלוגוספירה עומד כוח עצום להשיג, להפיץ ואף לעבד אינפורמציה באופן שונה לחלוטין מאמצעי התקשורת המסורתיים. ויקיפדיה, ויקיליקס וגיוס הכספים למערכת הבחירות של ברק אובמה הם תופעות שלא היו קיימות לפני האינטרנט. אך האם האינטרנט אכן דמוקרטי או פתוח? האם העובדה שכולנו משתמשים במספר מועט של מנועי חיפוש, או שרשת חברתית אחת מכסה כמעט את כל העולם, אינן מצביעות על כך שהכוח נשמר בסופו של דבר במוקדים מעטים? ההכרה בכוח האדיר של זרימת המידע בעורקים של החברה בת זמננו היא שמניעה את נהון להתנגד למאגר הביומטרי.

האם צריך להבין בטכנולוגיה כדי לתפוש את משמעות המאגר הביומטרי?

"אנחנו חבורה די מצומצמת בארץ שעוקבת באופן קבוע אחרי נושאים שנמצאים בתפר בין מידע, טכנולוגיה וחברה. אנחנו רואים הרבה חוסר מודעות, ידע והבנה בקרב הציבור הרחב ובקרב מקבלי ההחלטות בנושאים קריטיים בתחום הזה, ונראה לנו שאחת הסיבות לכך היא השינויים המהירים בטכנולוגיה כיום. באיזשהו מקום אנחנו מרגישים כמו הילד ההולנדי שסותם את הסכר עם האצבע. במקרה שלנו, בגלל הדינמיות של התחום ובשל התחכום הרב שנדרש, יש לעקוב אחרי הסכר ואף לעקוב אחרי מי שבונה את הסכר. הרבה פעמים, אגב, הפגמים אינם נובעים מרוע לב; לעתים קרובות מקבלי ההחלטות אינם מבינים את המשמעות של השינויים ואת ההשלכות שיש ויהיו להם על החברה. נושא המאגר הביומטרי הוא דוגמה למהלך שבו מקבל ההחלטות לא מבין את ההשלכות של המהלך ומה עומד על כף המאזניים במקרה הזה".

ומנין הערנות שלך לנושא?

"אני משתדלת לנטר בצורה קבועה נושאים שראויים לעלות לסדר היום הציבורי וקשורים לתחום המחקר שלי. השדה שכולל טכנולוגיה מידע וחברה, הוא בין-תחומי. שילוב של מדע המדינה, סוציולוגיה, מחשבים וניהול מערכות מידע הביא אותי אף להקים את המרכז לחברה ומידע באוניברסיטת וושינגטון כדי לתת מענה לדילמות ציבוריות הקשורות לתחום. עידן הרשתות וטכנולוגיות המידע החריף שאלות שהיו קיימות גם בעבר בכל הקשור לאיזון של זכויות אדם וקהילות שונות. ההבדל הוא שהמארג שמאפיין את המידתיות שיש לנקוט במתחים הקיימים בין חמש זרועות – פרטיות, חופש ביטוי, חופש מידע, צנזורה וביטחון – משתנה מאוד כעת כתוצאה מהחדירה המסיבית של רשתות חברתיות וטכנולוגיות מידע. כך גם בנושא המאגר הביומטרי. ככל שנכנסים לעובי הקורה רואים שהדילמות שנוגעות למאגר הביומטרי חוצות כל כך הרבה תחומים; אתה נכנס לנושא בתמימות מסוימת, אבל לא מוצא מהיכן יוצאים…"

קרין נהון נולדה בישראל למשפחה לבנונית. "בבית לא דיברנו עברית. רק צרפתית וערבית. האחיות שלי הגיעו לכאן כשהיו בנות אחת-עשרה ושלוש-עשרה, כך שאני הייתי הצברית היחידה בבית. גדלתי בחולון, ושירתתי בחיל המודיעין, מה שכנראה גם הוביל אותי לעולם ההיי-טק, למרות שלא עסקתי בצבא בתחום הטכנולוגי. במקביל ללימודים, לעבודה ולמחקר, עסקתי בפעילות ציבורית מאז שאני זוכרת את עצמי. אבל לא התעניינתי באספקטים הטכנולוגיים, אלא החברתיים, של עידן המידע. נעשיתי יותר ויותר מעורבת בייעוץ למקבלי ההחלטות. ועמדתי אקדמית בראש המשלחת הישראלית לוועידת הפסגה העולמית שנערכה על ידי האו"ם בנושא חברת המידע, שהיתה הפורום הראשון שהתכנס מכל המדינות כדי לנסות לבנות אמנה שמכלילה ומנסחת אתהמידתיות המאזנת בין הצרכים החברתיים השונים בעידן המידע. לא שיצא מזה משהו… בנוסף אני חברה בהנהלת התנועה לחופש המידע, והשנה אנחנו נצא עם 'מדד חופש מידע' מורחב שבודק שקיפות במשרדי הממשלה ובחברות ציבוריות נבחרות… בעצם, לאורך כל שנות פעילותי אני עוסקת בפעילות מחקרית לצד פעילות ציבורית. אני מאמינה שאי אפשר לחקור את מדעי החברה בניתוק מהחברה. המאבק שלנו נגד המאגר הביומטרי מתבסס בין השאר על הידע המחקרי שלי. בו בזמן אני רואה את המחקר מהזווית המעשית".

מתי התחיל המאבק במאגר הביומטרי?

"ההתעוררות הגדולה התחילה ב-2009. כשמאיר שטרית התחיל לנוע לקראת חקיקה שמאחדת את נושא תעודות הזהות החכמות עם מאגר מידע ביומטרי, התחלנו להבין שיש פה מהלך שבאמת קורם עור וגידים. אגב, צריך להבדיל בין המאגר הביומטרי לבין הביומטריה עצמה. בעתירה אנחנו מודיעים בפירוש שאנו מתנגדים למאגר הביומטרי, אבל לא לתעודות זהות חכמות עם טכנולוגיה ביומטרית. בכל מקרה, ב-2009 התקשורת עדיין לא היתה מודעת למשמעות של המאגר, פרט לערוץ המחשבים של ynet שסיקר זאת מדי פעם, ולכן בהתחלה היה קשה מאוד לגייס תמיכה ולהביא לשיתוף פעולה עם אחרים.

"הכנס הראשון על הנושא שקיבל תהודה ציבורית היה באוגוסט 2009 במרכז הבינתחומי. אפשר לומר שזו היתה ההתגוששות הראשונה של השחקנים שמשתתפים במאבק על המאגר הביומטרי. נכחו בו שר הפנים אלי ישי, ראש ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ מאיר שטרית, פרופ' אלי ביהם, פרופ' עדי שמיר, ח"כ מיכאל איתן, בעלי עניין מזרועות הביטחון ואני. באותו כנס הציג לראשונה פרופ' עדי שמיר, שהוא מומחה להצפנה, אלטרנטיבה לשמירת הנתונים הביומטריים של כל אדם במאגר. אני הצגתי סקירה על תהליכי הביומטריה במדינות דמוקרטיות, והתגאיתי לעמוד על הבמה ולהגיד מול העיניים של מאיר שטרית – שלדעתי הוא הטעה הרבה פעמים את ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, וגם הנתונים שהגיעו מלכתחילה לוועדת המדע היו מאוד בעייתיים בלשון המעטה… אז, באותה השוואה שעשיתי, עברתי ארץ-ארץ, והייתי גאה לומר שאין אף מדינה שעושה את זה בסגנון הישראלי, כלומר בצורה מחייבת לכלל האזרחים ובצורה המאפשרת גישה למידע מרשויות שונות ולא רק למטרות זיהוי. בחנתי כמה פרמטרים: ההיקף, המאגר שבתוכנית, בדקתי את השאלה אם התוכנית היא בגדר חובה או רשות, מה מטרת המאגר, מי הם הגורמים בעלי הגישה למאגר, פרוצדורות בהפעלת המאגר ובאיזה שלב התהליך נמצא…

"בשנתיים האחרונות חלו שינויים. מצד אחד יש מדינות ספורות, כמו ספרד ומקסיקו, שהולכות לכיוון הזה של מאגר ביומטרי בהיקף כל כך רחב, ומצד שני אנחנו רואים באירופה מגמה של נסיגה מכל נושא המאגר הביומטרי. הנסיגה הזאת קיימת למשל בבריטניה, בהולנד ובאוקראינה. אני כבר לא אומרת, 'אין אף מדינה שעושה את זה', אלא שאני לא חושבת שישראל צריכה להיות בין הדמוקרטיות ראשונות שעושות צעדים כאלה דרקוניים. יש להדגיש, אני מפרידה בין מדינות אוטוריטריות למדינות דמוקרטיות. אני מדברת כרגע רק על המדינות הדמוקרטיות. מקסיקו התחילה את המהלך הביומטרי רק בינואר האחרון, ולכן אי אפשר עוד לדעת מה תהיה דעת הקהל, ומה תהיה התגובה ולאן זה הולך. הודו כנראה צועדת גם לכיוון הזה, אם כי היא לא מחייבת את התושבים כפי שהתוכנית הישראלית מתכננת עבורנו. ספרד היא הדמוקרטית היחידה שדומה לסגנון הישראלי, כלומר, מידע ביומטרי כלול בתעודות הזהות החכמות ומאגר ביומטרי. מצד שני, יש נקודות אור כמו אנגליה, צרפת והולנד, והעובדה שאירופה מתחילה להתעורר ולהבין את הסכנות וההשלכות של הפעלת מאגרים ביומטריים בצורה שיטתית ומסיבית".

מה קורה באנגליה?

"בריטניה היא סיפור מאוד מעניין, כי בריטניה כבר התחילה להפעיל מנגנון שלם. בבריטניה לא היה קיים קודם מנגנון של מרשם אוכלוסין, והוא הוקם, ובכל זאת התקבלה שם ההכרעה לסגת ולבטל את המאגר הביומטרי. בבריטניה אין את מוסד תעודת הזהות, שאצלנו מתקבל בצורה מובנת מאליה, ושם גם עמדה לדיון ציבורי השאלה אם צריך בכלל תעודות זהות… המהלך בבריטניה התחיל לפני שנתיים. אז התחילו לצאת שם בפיילוטים לעובדי ציבור ולאזורים מסוימים במנצ'סטר וכדומה. אחרי שנה וחצי, ואחרי מאבק ציבורי מאוד עיקש, יצא דו"ח שנעשה לבקשת הפרלמנט, שהזהיר מפני ההוצאות הגבוהות בצורה קיצונית שהמאגר הביומטרי יגרור בעקבותיו ומפני הפגיעה הבלתי הפיכה בזכות לפרטיות שיוצר המאגר הביומטרי. הדו"ח הזה גרר גל נוסףשל מחאה ציבורית, שכללה גופים רבים של זכויות אזרח ואנשי אקדמיה. אחר כך הצטרפו למחאה גם חברי פרלמנט, והציבור בבריטניה נסחף לדיון בנושא המאגר הביומטרי עד שהחליטו לבטל את החקיקה בנושא ולמחוק את כל הנתונים שכבר נאגרו. זה דבר מדהים… אין הרבה דוגמאות שמנגנון כבר מוקם, כסף כבר הושקע, ומבטלים אותו. המהלך הבריטי ראוי להערכה רבה. המנגנונים הביורוקרטיים…"

לא יודעים להפסיק…

"בדיוק. מה גם שהם הוציאו סכום מופלג של כ-4.6 מליארד ליש"ט. בנוסף, בית המשפט קבע בעתירה שהם צריכים גם להחזיר את הכסף לאנשים שהנפיקו תעודות זהות במסגרת הפיילוטים. בקיצור, זה מהלך מדהים. זה מדהים. המהלך נעצר, וזו נקודת האור שלי".

אבל הוא נעצר בגלל ההוצאות המופלגות?

"לא, הוא נעצר בעיקר בגלל הפחד מפני ההשלכות הבלתי ידועות של מאגרי המידע הביומטריים ובגלל הפגיעה החמורה בזכויות אדם בסיסיות. סגן ראש ממשלת בריטניה עצמו הודיע שהוא שמח שבריטניה עצרה את זה ומנעה פגיעה בלתי הפיכה בזכויות אדם ובפרטיות, ושזה הצעד הראשון בצמצום השליטה של המדינה והחזרת הכוח לציבור.

"הסיפור של הולנד שונה. בהולנד המאגר נעצר בגלל הטכנולוגיה. מומחה בשם מקס שניידר, ששימש כיועץ לממשלת הולנד לאורך התהליך, הגיע למסקנה, ואף כתב אותה בדו"ח מפורט, שהטכנולוגיה היא עדיין טכנולוגיית בוסר, ושאחוז הטעויות הגבוה יחסית והבעיות הטכנולוגיות הופכות את המהלך ללא כדאי, ושהיתרון שהמאגר הביומטרי מספק נעשה זניח.. גם שם היה דיון ציבורי, אבל בניגוד לבריטניה, המאבק בהולנד ניטש בין אנשי הביורוקרטיה והאדמיניסטציה עצמם. זה היה דיון שהתנהל בתוך המערכות. בסופו של דבר בוטלה החקיקה, שזה גם דבר מדהים לכשעצמו. אותו מקס שניידר, אגב, טוען שעל פי בדיקה שעשה באוקטובר 2011, באירופה קיימת מגמה של בריחה מנושא המאגר הביומטרי".

בריחה?

"כן. לא בריחה מהביומטרי עצמו…"

אלא מהמאגר.

"מהמאגרים הביומטריים! אני לא יודעת אם קראתם, אבל גם אוקראינה ביטלה את תוכנית המאגר הביומטרי שלה. זה קרה לפני חודש, בדיוק כשהגשנו את העתירה. היתה נסיגה, ושוב, לא מהביומטרי אלא מהמאגרים. וצרפת למשל – ממשלת צרפת חוקקה לאחרונה חוק להגנת הזהות, במסגרתו יוקם מאגר ביומטרי. מעל ל-60 חברי האספה הכללית פנו למועצה החוקתית כדי שתבחן האם החוק אינו סותר את החוקה הצרפתית. ב-22/3/12, המועצה פרסמה החלטה לפיה הקמת המאגר אינה חוקתית, וביטלה את הסעיפים הרלוונטיים בחוק. מחלחלת ההבנה שהנזק של מאגר ביומטרי כזה הוא בלתי הפיך.

עכשיו אנחנו מגיעים לתהליך הביומטרי בגרמניה.

"בגרמניה שאלת המאגר נפלה עוד ברמת הדיונים הראשוניים. בגרמניה זה פשוט. בגלל ההיסטוריה של גרמניה הנאצית פשוט אמרו שם בדיונים: אנחנו לא מוכנים בכלל להגיע למצב כזה שבו אנחנו יכולים לזהות או ליצור ריכוז סמכויות וכוח בידי מנגנוני המדינה. בגרמניה יש זהירות מאוד-מאוד גדולה בעניין הזה. בדרכון הגרמני נמצא שבב ביומטרי, אך הם אינם מחזיקים מאגר ביומטרי. מיד לאחר שהנתונים הביומטרים נלקחים מהאדם ומוצמדים לדרכונו, הם מוחקים אותם. וכך, כשצריך לבדוק זהות של אדם, בודקים את הנתונים הביומטריים של האדם מול התעודה שהוא מחזיק ולא מול מאגר מידע".

מה תפקידו של הפיילוט שנעשה עכשיו?

"הפיילוט נוצר כמעין פשרה. התעוררה סערה ציבורית סביב העניין, ולקראת ההצבעה על הקריאה השנייה והשלישית לחוק הביומטרי הגיעה הסערה הזאת גם לחברי הכנסת ולשרים מכל סיעות הבית, והם הודיעו שלא יתמכו בחוק הביומטרי הכולל מאגר במתכונתו אז. הממשלה משכה את החוק לבחינה מחודשת, והקימה צוות שרים שבחן את הנושא והביא את הפיילוט כפשרה. הפשרה היא בכך שנקבעו שנתיים של ניסיון למאגר הביומטרי, כאשר במהלך השנתיים הללו תיבחן נחיצותו של המאגר, ובתום השנתיים יהיה אפשר להחליט אם המאגר הביומטרי אכן נחוץ, האם יתרונותיו עולים על הסיכונים שבו וכדומה. אולם הצו שנתפר כדי לממש את הפיילוט הראה לנו שזהו פיילוט למראית עין. הפיילוט במתכונתו הנוכחית לא יתן תשובה לאיש לגבי נחיצותו של המאגר, אלא לגבי היעילות שלו.

"כשהפשרה התגבשה שמחתי, כי חשבתי שאכן ייווצר פה מבחן אמת. כעת אני מבינה שהפיילוט הוא רק כלי משחק כדי להכשיר את השרץ, וניסיון להשתיק את קולות המתנגדים. אחת הסיבות לכך שהעתירה התעכבה כל כך הרבה היתה שהיה עלינו לתרגם לשפה משפטית את כל ההיבטים הטכנולוגיים והחברתיים המורכבים, ואת התהליך הלא ראוי לאישור החוק שהתרחש, וזאת כדי ששופטי בית המשפט העליון יוכלו לדון בזה בכובד ראש, וגם כדי שהציבור יוכל להבין במה מדובר. אלה חומרים לא פשוטים, שדורשים מומחיות בנושאים שונים. בקלות ניתן ליפול למלכודות של גופים אינטרסנטיים בעד או נגד, בלי להבין את הבעיות המהותיות העומדות בבסיס ההקמה של מאגר ביומטרי לאומי".

מה פירושו של "נזק בלתי הפיך"?

"מה שיסביר יותר מכל את סכנת המאגר הביומטרי הוא השימוש שניתן לעשות בו בשילוב עם טכנולוגיות אחרות, כמו מצלמות מעקב טלוויזיוניות. למשל, בבריטניה יש תוכנות שמצליבות את האינפורמציה שמגיעה מהמצלמות שפרוסות על פני לונדון עם מידע שמצוי ברשתות החברתיות. וכך, בזמן אמת אנחנו רואים אדם אנונימי ברחוב ויכולים לזהות אותו על פי תווי פניו, ובשילוב עם טכנולוגיות אחרות לדעת הכל על ההיסטוריה שלו. בקיצור, לבנות פרופיל שלם של אדם… היכולת שלנו להישאר אנונימיים היא אבן היסוד של הזכות לפרטיות ושל הדמוקרטיה. זה פשוט מפחיד. יכולת הזיהוי של יחיד מעוררת אימה. אבל אפילו יותר מפחידה מיכולת הזיהוי של היחיד היא השימוש שניתן לעשות בכך בעתיד בזיהוי של קהילות וסקטורים שונים. אסור לנו לשכוח שיש גם את הסכנה הביטחונית. ובסופו של דבר כשזה ידלוף, זה עלול לסכן את הביטחון של אזרחי ישראל. אם אנחנו יוצאים מן ההנחה שיום אחד המאגר ידלוף בצורה כזו או אחרת, אז זה לאו דווקא הממשלה, אלא ייתכן שגופים פרטיים יעשו שימוש במידע הרגיש הזה. דווקא לגבי הממשלה אני יותר רגועה ובטוחה שיהיו לה הרבה יותר עכבות לפני שהיא תתחיל לרוץ לתפוס סקטורים שלמים באמצעות הביומטרי".

מה זה לתפוס סקטורים שלמים דרך הביומטרי?

"לצורך העניין – לזהות אנשים שנמצאים בהפגנה, וזה יכול להיות מימין ומשמאל",

כבר שנים שבהפגנות יש שוטרים סמויים או לא סמויים עם מצלמות…

"אז התופעה תקצין. הם כבר לא יצטרכו להתאמץ בכלל. וההקצנה הזאת תוביל לכך שעוד לפני שתגיעי להפגנה את תדעי שתזוהי ושזה עשוי לפגוע בך. לא רק בסיווג הביטחוני שלך, אלא גם באפשרות שלך, נגיד, להתקבל לעבודה באיזה תאגיד. האם בתנאים כאלה אפשר לקיים מחאה ציבורית?!… לא אכפת לי אם זה שמאלנים או ימנים. העובדה היא שיהיה אפשר לזהות קבוצות, ואלה יכולות להיות קבוצות של מתנחלים, חרדים, גבוהים או כאלה עם אוזניים אדומות. ויש עוד סכנות. למשל, מה זה יעשה לנו מבחינה פסיכולוגית.כולנונימצא בתוך 'האח הגדול'. אני לא רואה את התוכנית, אבל עושה רושם שאנחנו בדרך למצב שבו כולנו נהיה בתוך הדירה הזאת, ובכולנו יצפו עשרים וארבע שעות ביממה. הבחירה במאגר ביומטרי פירושה בחירה בחברת 'האח הגדול', וזאת בשעה שיש פתרונות אחרים ויש אלטרנטיבות".

 

המאמר פורסם בגיליון מספר 64 של "ארץ אחרת": מדינת מעקב – המאגר הביומטרי ומאגרים אחרים. להזמנת הגיליון לחצו כאן

במבי שלג היתה העורכת הראשית והמייסדת של "ארץ אחרת"

נעמה צפרוני היא עורכת משנה של "ארץ אחרת" ומורה לצ'י קונג

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה