דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה

פסח האוספטר: "כדי להתמודד עם הסכנות הרבות שעומדות בפנינו, אנו צריכים להיות יחד"

"לחברה הישראלית יש עמוד שדרה והפוליטיקאים שוברים אותו"

פסח האוספטר, מזכ"ל תנועת דרור ישראל, תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד, מאמין בחידוש הברית הציונית בין תנועות הנוער החילוניות והדתיות ובחידוש הערכים הדמוקרטיים. לעומת זאת, הוא מאד מודאג מהתנהלותה של המערכת הפוליטית: "אני שואל את עצמי עד כמה האנשים הצעירים יכולים לעמוד מול הכוחות שמפרקים את החברה שלנו, ולא להישבר"

"כשהתחילו תופעות כמו "תג מחיר" ופרסום הספר "תורת המלך" שעוסק בהלכות הריגת גוי, שכתבו הרבנים יצחק שפירא ויוסף צוריאל מיצהר, חשבנו שאי אפשר לשתוק. פנינו למארגני העצרת ובקשנו שניתן ביטוי להתנגדות הגדולה שלנו לדברים האלה. הם לא הסכימו. אנחנו היינו עבורם רק קהל. הם חשבו שאנחנו קישוט"

פסח האוספטר הוא המזכ"ל של תנועת דרור ישראל, שהיא תנועת הבוגרים של "הנוער העובד והלומד". פסח הוא גם ההוגה והדוחף המרכזי של תהליך ההתקרבות בין תנועות הנוער בישראל, שהחל עם העבודה המשותפת על העצרת לזכר רבין. נפגשנו עמו כדי לשמוע בגוף ראשון את הסיפור על תהליך ההתקרבות בין תנועות הנוער בישראל. לפניכם תמצית הדברים שאמר:

"לפני כמעט עשרים שנה התרחשה כאן רעידת אדמה. אנו כעם רחוקים עדיין מלהבין את משמעותו המלאה של האירוע הזה, רצח רבין.
"השאלה שעמדנו בפניה הייתה: איך להעניק את העומק הרוחני והתרבותי לרצח ראש הממשלה. צום גדליה הוא ציון תרבותי כזה. הוא נקבע בידי חכמים לציון רצח גדליהו בן אחיקם, שהיה נציב על יהודה בימים שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס, ומותו מסמל את החורבן הסופי של היישוב היהודי בארץ בימי בית ראשון.
"שאלנו את עצמנו איך יוצרים מסורת מקבילה שהרי השבר על רצח רבין הוא לא פחות חמור מרצח גדליה בן אחיקם, שהביא עלינו חורבן וגלות.
"בראשיתו של התהליך, בשנים שמיד לאחר הרצח, היינו בעימות קשה מאד עם תנועת בני עקיבא. קודמי בתפקיד, עובד צור, הודיע אז שבגלל שתנועת בני עקיבא קבעה שהיא תישמע רק להחלטות שהתקבלו ברוב יהודי בכנסת; וכיוון שהוא עבר ליד גן סאקר בירושלים בשבועות שלפני הרצח והוא היה עד להפגנה גדולה של בני עקיבא שבה הצעירים החזיקו לפידים וצעקו: "בדם ואש את רבין נגרש" – לא נעשה טכסי זיכרון אתם.

 

לעמוד מול ההכפשות

"תהליך ההתרחקות נעצר על ידי עמותת "בסוד שיח", שהייתה הראשונה ליצור דיאלוג בין התנועות. המזכ"ל של בני עקיבא דאז, יונה גודמן, היה זה שהסכים להתחיל בדיאלוג.
"במשך השנים שחלפו מאז עסקנו בניסיון להעמיק את המוטיבים התרבותיים של זיכרון הרצח. הקמנו פרויקטים ובהם "משואות ליצחק"; הקמת אוהלי יזכור שפועלים במרכזי הערים ברחבי הארץ ומזמינים את הקהל לדיאלוג ולשיח במשך שבוע הרצח (כיום פועלים כ-90 כאלה); הנהגנו בתנועת דרור ישראל את יום הרצח כ"יום חשבון וזיכרון" וכמובן – אנו קהל מרכזי שמשתתף כל שנה בעצרת בכיכר רבין.
"בשנים האחרונות ראינו שהעצרת הולכת ומתרחקת ממה שמתרחש בחברה הישראלית: העצרת נשארה מקובעת, מן סוג של מועדון סגור, שרק לדומים לנו יש זכות כניסה.
"כשהתחילו תופעות כמו "תג מחיר" ופרסום הספר "תורת המלך" שעוסק בהלכות הריגת גוי, שכתבו הרבנים יצחק שפירא ויוסף צוריאל מיצהר, חשבנו שאי אפשר לשתוק. ראינו שדמויות חשובות בעולם הדתי נותנות לזה גיבוי; לא אזובי קיר: הרב דב ליאור, מן הבולטים שבפוסקי הציבור החרדי-לאומי; הרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף; "הגרז"ן" = הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג, ראש בית המדרש של מכון לב וראש ישיבת "דעת משה" בירושלים (הרב גולדברג נתן בתחילה הסכמה לספר "תורת המלך", אך בהמשך חזר בו); הרב יצחק גינזבורג ועוד.
"פנינו למארגני העצרת ובקשנו שניתן ביטוי להתנגדות הגדולה שלנו לדברים האלה. הם לא הסכימו. אנחנו היינו עבורם רק קהל. הם חשבו שאנחנו קישוט.
"בנקודת זמן מסוימת החלטנו שאנחנו עושים את העצרת. ידענו שנעמוד מול גם הכפשות מצד מחנה השמאל. ידענו שישאלו אותנו: איך אתם מעזים לבגוד? איך אתם מעזים לגזול מאתנו את העצרת?
"קבלנו החלטה להבין מה קורה בחברה הישראלית. מדוע יש התפרקות של היסוד הדמוקרטי; מדוע מתרחש תהליך של שבו אין הסכמה על איך מתווכחים ואיך מקבלים החלטות.
"החלטנו לחפש מי החברים שלנו ומי מסכים ליסודות של הציונות; מי מסכים להכרח לקבל החלטות לפי רוב ומיעוט באופן דמוקרטי. בעינינו מורשת רבין היא קיומה של מדינת ישראל כחברה דמוקרטית. שאלנו את עצמנו מי בציבור הדתי הוא אתנו בזה?

"הרגע שבני עקיבא חתמו אתנו ועם תנועות הנוער האחרות על המסמך המשותף של הקואליציה "זוכרים את הרצח, נאבקים למען הדמוקרטיה", היה בעינינו רגע היסטורי"

בעצרת "זוכרים את הרצח, נאבקים על הדמוקרטיה", מימין לשמאל: הנשיא רובי ריבלין, פסח האוספטר, אבי ניסנקורן מזכ"ל ההסתדרות ודני הירשברג מזכ"ל בני עקיבא

 

"הרגע שבני עקיבא חתמו אתנו ועם תנועות הנוער האחרות על המסמך המשותף של הקואליציה "זוכרים את הרצח, נאבקים למען הדמוקרטיה", היה בעינינו רגע היסטורי.
"וכך כתבנו שם, בין השאר:
"תורת ישראל ונביאי ישראל הניחו את היסודות ואת האבן הראשה לתפיסות השוויוניות וההומניסטיות, שהשפיעו על העולם כולו. כשקבע המקרא במסמרות "ואהבת את הגר", הוא התכוון לכל זר, לא רק למי שהתגייר; הוא (רבי עקיבא) היה אומר "חביב אדם שנברא בצלם". מהות כוונתו הייתה לאדם בכלל, ולא לאדם היהודי בלבד.
"ההלכה לדורות שקבעה סנהדרין של ישראל "לא בשמים היא", בראה את היסוד לדיון חופשי ושכנוע בין אנשים. הקביעה של רבי יהושע בן חנניה "אחרי רבים להטות", פסקה שלהחלטות הרוב יש משמעות מכרעת – ואולם, היא כפופה לעקרונות מוסר כלליים.
"הכרזת עצמאותנו שנישאה בפני עם ועולם, דרשה "שוויון זכויות גמור, בלי הבדל דת, גזע ומין", והיא ינקה את חיותה, יסודותיה וליבתה מחזון נביאי ישראל.
"באנו לכאן הערב לומר כי רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין זכרונו לברכה, יכול להפוך לרצח תורת החיים העמוקה הזו אשר היוותה ומהווה את ההסכמה הבסיסית בינינו להתחדשות העם היהודי בארצו.
"אי לכך התכנסנו כאן הלילה הזה, כל שבטי החברה הישראלית לקבוע ולהסכים בינינו כי המצוות הללו אינן נפלאות מאתנו…."
"רוב המזכ"לים של תנועות הנוער אינם אנשים פוליטיים-מפלגתיים; הם מרגישים אחריות אמיתית לחברה ולעתידה של מדינת ישראל. אני זוכר שהיה לי מורה בעפולה, אריה לוי שריד, שהיה ניצול שואה. והוא אמר לי: פסח, הסוד הוא הנוער; ההצלה היא בנוער. אנשים צעירים חשים אחריות אמיתית כלפי העם שלהם.

פסח האוספטר מודאג מהתנהלותה של המערכת הפוליטית: "אני שואל את עצמי עד כמה האנשים הצעירים יכולים לעמוד מול הכוחות שמפרקים את החברה שלנו, ולא להישבר"

מה שהמילקי מבטא

"הרב יואל בן-נון אומר שהעתיד עשוי מברית מחודשת בין הציונות הדתית לתנועת העבודה. אני חושב שהוא צודק. אחרי כל כך הרבה שנים אנו חשים לראשונה בתהליך של בניית המרכז שרוצה מדינה יהודית ודמוקרטית. נקודת המוצא המשותפת לנו היא שלא מוותרים על הבית הלאומי בפעם השלישית.
"אני שואל את עצמי עד כמה האנשים הצעירים יכולים לעמוד מול הכוחות הצנטריפוגלים (=כוח הפועל על גופים הנמצאים בתנועה סיבובית, והודף אותם מן המרכז החוצה) האלה ולא להישבר. לחברה הישראלית יש עמוד שדרה והפוליטיקאים שוברים אותו.
"הסיפור של המילקי בברלין הוא בעיני איתות ברור לכך שעמוד השדרה הזה עלול להתרסק. איך אדם יהודי יכול להציע דבר כזה? זה כמו שבני ישראל אמרו במדבר למשה: אנו רוצים לחזור לפרעה שהרג את ילדינו. ברגע שאדם ששירת בתפקיד קרבי מדבר ככה, סימן שאנו בבעיה גדולה.
"כדי להתמודד עם הסכנות הרבות שעומדות בפנינו בואו נהיה יחד: גורלנו קשור בגורלכם. ביחד נעשה את מה שתנועות הנוער התחילו לעשות לפני מאה שנים. ואולי האחריות שאבותינו חשו, האחריות שהניעה אותם להקים את המפעל הציוני, מוטל בגורלנו ליטול אותה שוב על שכמנו".

במבי שלג היתה העורכת הראשית והמייסדת של "ארץ אחרת"

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובה אחת

  1. מעניין

    שלמה |

הגיבו לכתבה