דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
1 במאי 2011 | מהדורה 60

צילום: אייבי טרואן

ירושלים, אהובתי – עיר על גבול העולמות

מאמר מערכת

מכל האתגרים שנטלה על עצמה התנועה הציונית, ירושלים היא האתגר הקשה מכולם.

לא לחינם החזיר משה דיין את מפתחות הר הבית לוואקף מיד עם תום מלחמת ששת הימים. שכן, כדי להתייחס לירושלים ברצינות, צריך לפרש מחדש את מונח הקדושה.

וכך, הלומה מן ההכרח להתמודד עם ירושלים המקודשת והממשית כאחת ועם הבעיות העצומות שהיא מציבה בפנינו ברגע היסטורי זה, הדרך המרכזית שההנהגה הישראלית הלאומית והעירונית בוחרת בה היא התעלמות מהבעיות, מהתושבים, מהמציאות. כך הכל יותר קל.

כך אפשר להקים גשר על פני תהום המציאות, שיהיו בו מיתרים שאולי תבקע מהן מוזיקה. ולהניח פסים לרכבת שתדרוס הולכי רגל, שהרי כבר הזהרנו אותם ברדיו מפני הבאות. ולהתעלם מהשתלטות החרדים על שכונות לא להם, ולהתעלם מהמצוקה ברבות מן השכונות הישנות והחדשות, ולהתעלם מן ההכרח לסייע לאוניברסיטה העברית לשמור על מעמדה כמוסד האקדמי המוביל בישראל, ולהתעלם מן העיר המזרחית וממצב תושביה, שכן אם נתעלם – אולי הם ייעלמו פתאום.

ההתנהגות הזאת של בת יענה מאפיינת כיום את ההנהגה הפוליטית, הכלכלית והתרבותית של ישראל. אי לקיחת האחריות המתבקשת מפקירה את עתידה של בירת ישראל ואת עתיד כל תושבי העיר.

יש בעיר וגם בעירייה הרבה כוונות טובות. אך אין חזון, אין דרך, אין הנהגה. ואולי מתוך הירושלמים עצמם יצמח פתאום השינוי.

 

המאמר פורסם בגיליון מספר 60 של "ארץ אחרת": עיר על גבול העולמות – ירושלים, אהובתי. להזמנת הגיליון לחצו כאן

במבי שלג היתה העורכת הראשית והמייסדת של "ארץ אחרת"

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה