דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
26 במאי 2010 | מהדורה 56

שדה התעופה בן גוריון. פלאש 90

והארץ תימכר – תחקיר: מדוע עבר החוק להפרטת קרקע הלאום

מאמר מערכת

ב-3 באוגוסט 2009 התקבל בכנסת שינוי מהותי בחוק מִנהל מקרקעי ישראל ואלה עיקריו:

1. הרחבת תחולת הקרקע הניתנת להפרטה – שינוי הגדרת "קרקע עירונית" מאפשר העברת בעלות בכל סוג ייעוד של מקרקעי ישראל, למעט מקרקעי ישראל בייעוד חקלאות או גידול בעלי חיים;

2. הגדלת היקף הקרקע הניתנת להפרטה – הגדלת היקף הקרקע הניתנת להפרטה להיקף של 800,000 דונם (במקום 200,000 דונם שהיה אפשר עד כה) בשתי תקופות של חמש שנים כל אחת;

3. מעבר ממשטר חכירה לבעלות מלאה – החוק יביא למעבר של כלל החוכרים ממשטר של חכירה לבעלות מלאה – ולמעשה יבטל כמעט כליל את משטר החכירה הנוהג כיום;

4. אפשרות להעברת בעלות במקרקעי ישראל ללא תמורה – התיקון מאפשר העברת בעלות במקרקעי ישראל גם ללא תמורה ותוך חסר מהותי בהסדרים ראשוניים;

5. הקמת רשות מקרקעי ישראל בעלת אוריינטציה שיווקית – התיקון מקים את רשות מקרקעי ישראל חלף מִנהל מקרקעי ישראל ומתווה לה אוריינטציה שיווקית מובהקת;

6. הלאמת מועצת מקרקעי ישראל – התיקון כולל שינוי מבני מהותי בהרכב ובמבנה של מועצת מקרקעי ישראל – הגוף המופקד על קביעת המדיניות הקרקעית – תוך הלאמתה: הוצאת נציגי הציבור, צמצום מספר חבריה והפיכת כלל חבריה לנציגי משרדי הממשלה והקק"ל.

גיליון זה משרטט את ההליך שעשתה הממשלה כדי להעלים מעיני הציבור ומעיני חלק מחברי הכנסת את המשמעויות מרחיקות הלכת של החוק. ; כמו כן מקיים הגיליון את הדיון הציבורי החסר במשמעויות האלה.

במדינת ישראל של השנים האחרונות שולט אתוס הקובע כי ניהול ציבורי הוא דבר בלתי יעיל, מושחת ומקור לביורוקרטיה אינסופית. על פי השקפת עולם זו, הפקידים המועסקים על ידי המדינה הם המקור לכל צרותינו. אם רק ניפטר מהם – חיינו הכלכליים יפרחו ויקיץ הקץ על משטר העריצות שהנהיגו בחיינו. למחזיקים בעמדה זו ברור שרק השוק הפרטי הוא יעיל ואף מוסרי, וזאת משום שאין בו ביורוקרטיה, שהיא אֵם כל חטאת.

אלא שעמדה זו היא כמובן בלתי מדויקת. נכון שמערכות ביורוקרטיות מסוימות אינן מתפקדות; אך גם נכון הוא שמערכות מופרטות מסוימות אינן מתפקדות. נכון שמִנהל מקרקעי ישראל איננו מתפקד כראוי, אך האם הפתרון למצוקה זו הוא הפרטת קרקעות הלאום? מדוע לא קיימה הממשלה את הדיון הציבורי המתבקש בסוגיה זו, כמו בסוגיות כלכליות רבות אחרות? מדוע ניסתה להעלים את משמעות החוק ולהעבירו באמצעות חוק ההסדרים? מדוע מתנהגת ממשלת ישראל כמו גנב בלילה, וממי בדיוק היא מסתירה את משמעות מעשיה?

מערכת "ארץ אחרת" חוקרת זה שמונה שנים את הפרטת נכסי ותפקידי המדינה על ידי ממשלות ישראל השונות. במסגרת זו פרסמנו לפני חמש שנים גיליון שחקר את החוק שהתיר להקים בישראל בית סוהר פרטי, חוק שבוטל בסופו של דבר בידי בית המשפט העליון. ישנן מקבילות רבות בין האופן שבו עבר החוק ההוא לבין התהליך שבו התקבל החוק להפרטת קרקע הלאום: עיקרם – הסתרת משמעות השינויים בחוק באמצעות מצג תקשורתי מתעתע כאילו מדובר בחוק שנועד לקצר הליכים ביורוקרטים ובאמצעות הפעלת לחץ ברוטלי על חברי הכנסת כדי שיסכימו להעבירו.

מערכת "ארץ אחרת" קוראת לממשלה ולכנסת להפסיק מיד את תהליך ההפרטה המואץ של נכסי ותפקידי המדינה. כל תהליך של הפרטה צריך להתנהל בעקבות דיון ציבורי פתוח, שבו יובאו בחשבון כל ההשלכות של המהלך. להפרטה צריכים להיות גבולות ברורים, ואסור שכללי השוק יחולו על נושאים מהותיים, שעליהם נחליט במשותף.

הנושא שבו עוסק גיליון זה, הפרטת קרקע הלאום, חמור שבעתיים, שכן מדובר בנכס המשותף הגדול ביותר של התנועה הציונית ושל העם היהודי. לא ייתכן שהממשלה תעביר בתוך מאה ימים, בחקיקת בזק, חוק שמשנה את המצב המהותי של הקרקע, תוך רמיסת זכות הציבור לדעת ולהבין את עיקרי המהלך ואת השלכותיו.

 

המאמר פורסם בגיליון מספר 56 של "ארץ אחרת": והארץ תימכר – תחקיר: מדוע עבר החוק להפרטת קרקע הלאום. להזמנת הגיליון לחצו כאן

במבי שלג היתה העורכת הראשית והמייסדת של "ארץ אחרת"

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה