דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
30 בנובמבר 2004 | / מהדורה 24

הציונות הדתית ועתידה של החברה הישראלית

ישראל ניצבת בפני אחת התקופות הקשות שידעה מעודה. באופק מסתמנת אופציה ממשית שהממשלה תפנה חבל ארץ שלם מיושביו הישראלים, לאחר שהם התמודדו בגבורה יוצאת דופן עם המצוקה הבטחונית הקיצונית שכפו עליהם אירועי הדמים בשנים האחרונות. אל המצוקה הפיזית והרגשית של המתיישבים ושל כל התומכים במפעל ההתנחלות ביש"ע, נוספה כעת המצוקה העיקרית, הלוא היא המצוקה האידיאולוגית.

מה קורה לציבור, שעולם האמונות שלו מתנגש בקיר המציאות? בשאלה זו עוסק הגיליון שלפניכם.

ביקשנו מישראלים, שמשתייכים לשדרות הרחבות והמגוונות של הציונות הדתית ושל החרדיות הלאומית (המכונה גם החרד"ליות, או הציבור התורני-לאומי), לתאר ולנתח את מחשבותיהם והרגשותיהם בימים אלו. ביקשנו מהם לתאר את התסריטים השונים שהם רואים בעיני רוחם, וכיצד הללו מתיישבים עם עולם הרעיונות שהם התחנכו עליו ומאמינים בו. התייחסנו בגיליון לא רק לשאלות הקשורות בעתידם של היישובים בחבל קטיף, אלא גם לנושאים אחרים שהחברה הציונית-דתית מתלבטת בהם, כגון לאן הולכת המהפכה הדתית הפמיניסטית ומהי המשמעות הסוציולוגית והתיאולוגית של האירועים שכולנו חווים בימים אלו.

זהו גיליון המצביע על פיצול רעיוני עמוק בתוככי העולם הציוני-דתי, בין התפישות של 'תורה ועבודה' לבין התפישות מבית-מדרשה של ישיבת 'מרכז הרב' החרד"לית. כאן המקום לציין, כי כעשרים רבנים ואישים מן הזרם החרד"לי, שאליהם פנינו בבקשה לכתוב מאמר או להתראיין לגיליון – סרבו. הנימוק העיקרי לסירוב היה שהמגזין פלוראליסטי.

רבים מן המשתתפים בגיליון גילו ברבים את החולשות הרעיוניות והמעשיות, שהם מזהים בעולם שבתוכו הם חיים. נחוצה לשם כך מידה רבה של אומץ, ואני מודה להם על כך מאוד. להערכתי, רק בשיחה כנה וישרה, שחוצה מחנות אידאולוגיים, ושבה נדבר ב"קלפים גלויים", טמון סיכוי אמיתי להתאוששותה של החברה הישראלית.

במבי שלג היתה העורכת הראשית והמייסדת של "ארץ אחרת"

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה