דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
30 ביוני 2008 | מהדורה 45

העיתונות הגוועת ומצב האומה – מאמר מערכת

שקיעתה של העיתונות הפרטית נעשית לעובדה תרבותית, עסקית וחברתית רחבת היקף.

בתחילה נפגעה העיתונות המסחרית בישראל מעלייתה של הטלוויזיה המסחרית ומנדידת הפרסומות אליה. לאחר מכן נפגעו העיתונים מצמיחתה ומשגשוגה של רשת האינטרנט. אם העלייה בכוחם של ערוצי הטלוויזיה גרמה למעבר של מפרסמים רבים לזירה זו, הרי שהאינטרנט פגע בעיתונים בדרך נוספת: לרשת נדדו לא רק המפרסמים, אלא גם קוראים ומנויים רבים. פגיעה נוספת מסתמנת מכיוון החינמונים, ובייחוד מ"ישראל היום" הנהנה מגב כלכלי חזק.

המכה הכלכלית שספגו רוב העיתונים הגדולים בישראל הביאה לשינויים עמוקים באופי פעילותם: "מעריב" נלחם על חייו וגייס זוג עורכים חדשים בתקווה שיעצרו את הצניחה במספר הקוראים; "הארץ" הקים את ה"דה מרקר" המצליח ומתכנן לעצב מחדש את העיתון כולו; "ידיעות אחרונות" אמנם נפגע פחות מהאחרים מהשינויים בענף, אך הקים את "כלכליסט" כדי לנגוס בפלח השוק של ה"דה מרקר". כל העיתונים העלו לרשת אתרי אינטרנט כזרוע נוספת של עיתוני הדפוס. על רקע זה בולטת פעילותו העיתונאית העקשנית של "מקור ראשון", שלא שינה את אופיו גם לנוכח הקשיים הכלכליים.

העיתונות הישראלית הפרטית, שהיתה במשך מרבית שנותיה עיתונות סולידית, מיינסטרימית ונעדרת להט, הפכה מכורח נסיבות כלכליות ותרבותיות לעיתונות שמחפשת קוראים בכל מחיר. והמחיר שכולנו משלמים על כך הוא הידרדרות בתרבות הדיון הפנימית, ופנינו שלנו המשתקפות אלינו מן העיתונים כולם, כמי שעברו את מטחנת פס הייצור האחיד של העיתונות הנואשת.

הגיע הזמן לחשוב מחדש על תפקידם התרבותי-חברתי-פוליטי המרכזי של העיתונים ואתרי האינטרנט במדינות הדמוקרטיות בכלל ובישראל בפרט. אולי המודלים העסקיים שלהם כבר לא עובדים, ואולי כשהמודלים העסקיים עובדים הם לאו דווקא מספקים את הדיון שהציבור באמת צריך. האם נוכל להמשיך ולהניח לעיתונות הפרטית המסחרית להמשיך ולנהל לבד את הדיון הציבורי?

במבי שלג היא העורכת הראשית והמייסדת של מגזין "ארץ אחרת"

המאמר פורסם ב"ארץ אחרת" גיליון מספר 45: "העיתונות הגוועת ומצב האומה". לחצו כאן להזמנת גיליון

במבי שלג היתה העורכת הראשית והמייסדת של "ארץ אחרת"

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה