דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
27 ביוני 2002 | מהדורה 10

המהלך שהופך מכתב למייצגו של אדם שהיה

על שני שירים של אבות ישורון עם צאתם לאור של "אבות ישורון – כל שיריו", הוצאת הקיבוץ-המאוחד, סימן-קריאה, 2001

צילום: אמון יריב

אֵיךְ נִקְרָא שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל מִכְתָּבִים מֵהַבַּיִת

וְהַבַּיִת אֵינֶנּ?

אֵיךְ נִקְרָא שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל מִכְתָּבִים מֵהַבַּיִת

וְאִישׁ לֹא חַי?

אֵיךְ נִקְרָא שֶׁמֵהַבַּיִת כּתְבִים לִי

וְהַמִּכְתָּב לֹא נִכְתַּב?

וְהַמִּכְתָּב לֹא נִשְׁלַח?

אֵיךְ זֶה נִקְרָא?

נִגְמְרוּ לִי הַמִּכְתָּבִים וְהַגְּלוּיוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת

שֶׁנִּפַּצְתִּין בִּשְׂפָתָן. וּמוּזָר לִשְׁמֹעַ:

לֹא חָשַׁבְתִּי בְּשַׁעֲתָן

וְהַס מִלִּשְׁמעַ,

שֶׁמִּשָׁם מִכְתָּבוֹ שָׁם בְּמֶרְחֲקֵי יָם

וְשֶׁהוּא הַמִּכְתָּב לֹא נָטוּשׁ.

וְשֶׁהוּא כִּיס נְיָר

הוּא לָבוּשׁ.

שֶׁהוּא מִכְתָּבוֹ הוּא כָּל הָאָדָם.

לֹא חָשַׁבְתִּי בְּשַׁעֲתָן שֶׁבְּאוֹתוֹ

כִּיס נְיָר מִבְטַחוֹ

שָׂם אָדָם.

ד"ר עדה קינסטלר היא מרצה לשירה

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה