דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
27 ביולי 2006 | מהדורה 34

הכל מדיד – על מותם של "דברים שאין להם שיעור"

במידה מסוימת, מעניינת, זהו הגיליון ה"דתי" ביותר שערכנו. הוא בא לספר על צמאונו העצום של האדם לוודאות גמורה, לשליטה מדעית, "מדידית", במציאות, אך גם על מוגבלותנו המוּלדת למדוד תחומים הנוגעים ל"דברים שאין להם שיעור", כמו אהבה, לימוד, חסד, זהות, חינוך ועוד.

הימים שבהם תוכנן, נהגה ונערך הגיליון הנוכחי שייכים לזמן אחר, לפני המלחמה. ואף על פי שנושא הגיליון, "הכל מדיד – מותם של דברים שאין להם שיעור", נדמה כלא נוגע לכאן ולעכשיו, החלטנו שאיננו יכולים לפעול כאילו "ארץ אחרת" הוא יומון. אין לנו עוד הפרספקטיבה, והריחוק הדרוש, כדי להקדיש את כל הגיליון למלחמה, שכן, מגזין מסוגו של "ארץ אחרת", עוסק בניתוח של תופעות ולא בדיווח עליהן. האירועים רודפים אלה את אלה, אין לדעת מה יֵלד יום ואפילו מה תלד השעה הבאה. בתוך מערבולת האירועים, החליטה המערכת להקדיש מאמרים אחדים למשמעות המלחמה ולהשלכותיה על חיינו, ואת שאר הגיליון לנושא המרכזי שנבחר מראש: המדידה שהולכת ומשתלטת על תחומים שונים בחיי החברה, והמשמעות הערכית והתרבותית, הסמויה לעתים מן העין, של ההשתלטות הזאת.

השאלה, אילו תחומים צריכים להיות מדידים ואילו תחומים ראוי שיישארו פטורים ממעשה המדידה, עוברת כחוט השני בכל המאמרים בגיליון. מצד אחד, ברור לכל הכותבים והמרואיינים שמדובר באמצעי חשוב ומרכזי בעולם המודרני, ומנגד, הולכת ומחלחלת ההרגשה שיש תחומים שבהם מעשה המדידה הוא בעצם ניסיון עקר, ולעתים אף מסוכן, לשלוט במציאות, גם כשזו מסרבת להישלט.

במידה מסוימת, מעניינת, זהו הגיליון ה"דתי" ביותר שערכנו. הוא בא לספר על צמאונו העצום של האדם לוודאות גמורה, לשליטה מדעית, "מדידית", במציאות, אך גם על מוגבלותנו המוּלדת למדוד תחומים הנוגעים ל"דברים שאין להם שיעור", כמו אהבה, לימוד, חסד, זהות, חינוך ועוד. "הכל מדיד" הוא גיליון על גדולתו של האדם בעל יכולת המדידה, ועל ההכרח העולה מן המציאות להכיר בגבולותיה של היכולת הזאת, בייחוד כשהיא משמשת להכרעה בשאלות שיש להן משמעות ערכית ומוסרית.

לא הכל מדיד.

במבי שלג היתה העורכת הראשית והמייסדת של "ארץ אחרת"

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה