דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
19 באוקטובר 2000 | מהדורה 01

גיליון ראשון

מאמר מערכת

רצח רבין הוא קו פרשת המים של החברה הישראלית. בכך הוא דומה למלחמת יום-הכיפורים. שום דבר לא ישוב להיות כפי שהיה עד לאותו הלילה. ישראל שקמה אל החמישה בנובמבר 1995 היתה לחברה אחרת.

לכאורה לא נשתנה הרבה מאז. המחנות הפוליטיים נשארו במידה רבה כפי שהיו. היריבויות העמוקות, המחלוקות האידיאולוגיות בין שמאל לימין ובין דתיים לחילוניים, בחלק מן המקרים אף הועצמו.

המתבונן בחברה הישראלית דרך הפריזמה הפוליטית יכול להניח כי להוציא את ש"ס, שרויה החברה הישראלית בסטגנציה עמוקה. ובכל זאת התחוללה תזוזה. הנושא המדיני, עם כל חשיבותו, ירד מגדולתו, האם הופנם המחיר הכבד מנשוא שהחברה שילמה על המחלוקת האידיאולוגית?

שישים שנה לאחר השואה, יותר מחמישים שנה לאחר הקמת המדינה וקיבוץ הגלויות הגדול ובתום שבע מלחמות, מתפנים רבים מאיתנו לעסוק בשאלה: מי אנחנו היהודים ששבו לציון?
בו בזמן אנו עדים לעיסוק הגובר והולך של ישראלים רבים בשאלות של צדק חברתי, מאמצי הורים לשיפור החינוך, מאבק כנגד שרירות השלטון, מאבק ליתר דמוקרטיזציה ושקיפות בגופים הנהנים מכוח שלטוני וכלכלי, מאבקים למען איכות הסביבה וכו'.

"ארץ אחרת" יהיה במה לדיונים בשאלות של צדק חברתי, יחס לאזרחים ישראלים שאינם יהודים, יחס לעובדים זרים, ועוד. המגזין יטפל בשאלות של תרבות, יחסי ישראל והתפוצות, חינוך, תקשורת וכלכלה. כל זאת תוך חקירת שורשינו היהודיים. כמי שבאה מן העולם האורתודוקסי נוכחתי כי אין לציבור שממנו אני באה תשובות מספקות למצוקות הישראליות. מנגד, גיליתי בשיטוטי הרבים בארץ כי עובדה זו נכונה גם לגבי ציבורים אחרים.

אנו חשים שכל המגזרים הישראלים הגיעו למבוי סתום. שום מגזר אינו מסוגל להתקדם לעבר יעדיו ללא עזרה מישראלים המצויים בעולמות אחרים. על כן אנו נדרשים לבחינה אמיצה של עולם האמונות והדעות שעליו התחנכנו כולנו, איש על מחנהו ועל דגלו.

"ארץ אחרת" יעקוב אחר אותם ישראלים החפצים להרחיב את גבולות זהותם ומוכנים לשם כך גם להאזין לקולות שהם מתקשים לשמוע.

 

המאמר פורסם ב"ארץ אחרת" גיליון מספר 1: "האוונגרד היהודי – האם צומח מיגזר ישראלי חדש?". לחצו כאן להזמנת הגיליון

במבי שלג היתה העורכת הראשית והמייסדת של "ארץ אחרת"

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה