דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
26 ביולי 2012 | מהדורה 65

איזה עולם אנו רוצים

תגובה ל"מדינת מעקב", גיליון 64 של "ארץ אחרת"

כל הכבוד למערכת "ארץ אחרת" על הגיליון האחרון, שהתמקד בחוק המאגר הביומטרי. ברור שצריך לעשות הכל כדי לעצור את התהליך, אבל למרבה הצער נראה שהניסיון הזה בא מאוחר מדי, שכן רוב הסוסים כבר ברחו מהאורווה. מוסכם על רוב הכותבים שהשילוב של מדינה בעלת תודעה בטחונית מפותחת (מדי?), עם קיום של מספרי זיהוי ושל מאגרי מידע רבים (חלקם עם נתונים ביומטריים), הוא כשלעצמו סיכון רב לפרטיות שלנו כאזרחים. וזה עוד לפני העובדה חלק גדול מהאוכלוסייה משיר מעצמו בלמים ברשתות החברתיות, ועוד לפני החוק… 

ברצוני להעלות בקצרה שני עניינים הקשורים לנושא:

שיכחה דיגיטלית: לפני כשנתיים שמעתי בכנס של ויקימדיה-ישראל הרצאה מרשימה של פרופ' ויקטור מאייר־שנברגר, ראש המרכז לחקר מדיניות מידע וחדשנות באוניברסיטה הלאומית של סינגפור. (אפשר למצוא הרצאות שלו באינטרנט: Viktor Mayer-Schönberger about "Remembering and Forgetting”). התמה המרכזית שלו היא: עד השנים האחרונות האתגר המרכזי של האנושות היה לזכור. עם התפשטות "הזיכרונות הדיגיטליים" האתגר המרכזי שלנו הוא ללמוד לשכוח. פרופ' מאייר-שנברגר מביא דוגמה של אזרח קנדי שבשנת 2000 כתב באינטרנט כי פעם צרך לס"ד. בשנת 2006 הרשויות האמריקאיות לא אפשרו לו להיכנס לארצות הברית. יכול להיות שאנחנו צריכים להילחם על כך שמאגרי מידע יחויבו למחוק או לטשטש מידע (Data Obfuscation) אחרי פרק זמן כלשהו.

כניסה של עודף מידע דיגיטלי לחיי היום-יום: הפרק השלישי בסדרת הטלוויזיה "מראה שחורה" מציג בצורה דרמטית עד כמה תיעוד דיגיטלי מלא יכול להפוך את חיינו לסיוט. האזרחים בעולם העתידני (2017? 2021?) משתילים לעצמם יכולות של תיעוד דיגיטלי רציף של כל מה שהם רואים ושומעים. זהו תיעוד שאפשר כמובן להשתמש בו אם בנסיבות פרטיות ואם כתוצאה מלחץ חברתי או כדי לזרז מעבר בבידוק ביטחוני… מדובר כמובן על "אח גדול" פרטי, בתשלום, לאו דווקא מטעם "השלטונות". גם אם הסרט עשוי להיראות לא רלבנטי, אפשר להעלות דוגמאות דומות נוספות של הרעיון:

· חשבו על שירות "משפחה 7X24" (מטעם סלקום? גוגל? אפל?) שמציע מעקב דיגיטלי אחר יקיריכם, כולל מעקב באמצעות מצלמות רחוב (מתי גוגל או אפל יציעו לרשויות להתקין מצלמות על חשבונן בתנאי שיוכלו להשתמש במידע?), כולל כמובן עם אילו חברים ילדיכם (ובן זוגכם) נפגשים, על מה הם מדברים וכו'.

· חשבו על מצב שבו הפרופילים הגנטיים יהיו זמינים ומחיריהם יהיו שווים לכל נפש. כמה צעירים יעמדו בפיתוי לבדוק מהו הפרופיל הגנטי של אהובם? איך הם יחיו עם תוצאות כמו "18 אחוז סיכון יתר לאלצהיימר"?

העיתונות הטכנולוגית מהללת את נביאי איחוד האדם והמכונה. השאלה היא האם האיחוד הזה ושינויים אחרים עתידים לשפר את העולם שלנו? האם הם יהיו פריבילגיה של עשירים? האם הם מציינים מעבר אבולוציוני שישאיר "אותנו" כשרידי האדם הקרו-מגנוני? האם התעלמות מהמגמות האלה נכונה? האם חברה הומאנית אינה צריכה ליישם רגולציה כלשהי בנושאים האלה?

אני חושב שהדיון על חופש מידע, פרטיות וכו' צריך לצאת מהבועה הטכנולוגית-המשפטית, ובעיקר מהמיקוד בחשש משלטון "האח הגדול". לא שאין לחשוש ממנו, אבל יש עוד עניינים חשובים שעלינו לדון בהם. אנחנו צריכים לנהל דיון רחב יותר על השפעת הטכנולוגיות המודרניות על מרקם החיים שלנו. בבסיס הדיון ניצבת השאלה באיזה עולם אנחנו רוצים לחיות ואיזה עולם אנחנו רוצים להשאיר לילדינו.

המאמר פורסם בגיליון מספר 65 של "ארץ אחרת": דברים שבוערים בלבנולהזמנת הגיליון לחצו כאן

אמיתי קורן, יזם תוכנה ומנכ"ל כל-זכותwww.kolzchut.org.il

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה