דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
31 בינואר 2007 | מהדורה 37

אהבת ישראל לאחר הפוסט-ציונות

מערכת "ארץ אחרת" החליטה על הפקת שלושה גליונות בעקבות מלחמת לבנון השנייה. גיליון זה, "אהבת ישראל – לאחר הפוסט-ציונות", חותם את הטרילוגיה הבוחנת בעין חודרנית את המצב הישראלי העכשווי.

בימים אלה, של ביקורת פנימית וחיצונית נוקבת, נדמה לעתים כי מטרת המבקרים אינה הבראת החברה אלא קבורתה. אנו חשופים להתקפות בלתי פוסקות מצִדם של חוגים פוסט-מודרניים ופוסט-ציוניים, בישראל ובחו"ל, התקפות שאינן באות מחיוב של הוויית חיינו אלא מרצון לריסוקה. על כן החלטנו לפרסם גיליון העוסק באהבה שלנו לעצמנו ובמקורותיה של תופעה אנושית זו, שבזכות הכוח הטמון בה חצה העם היהודי את ההיסטוריה האנושית.

נכון, החברה שלנו שקועה בחטאים רבים ועומדת בפנינו עבודת תיקון עצומה בממדיה; אבל הדבר לא ייעשה ללא אהבה בסיסית להוויית חיינו, וללא האמונה כי הדבר ניתן לביצוע.

מי שיתבונן בחברה הישראלית בעין אוהדת, יבחין כי זה שנים ארוכות לא היתה כאן ערנות ציבורית מן הסוג שאנו עדים לה כיום. הישראלים ערים, מוטרדים עד כדי ייאוש, וחושבים. האדישות והציניות, שליוו אותנו שנים ארוכות, התפוגגו במחוזות רבים. אנו מצויים בראשיתו של תהליך הקזת המוגלה הציבורית. זה יהיה תהליך ממושך וכואב, אך העובדה כי התחלנו בו מעידה על בריאותה הבסיסית של החברה.

בדרך קשה ביותר מתברר לנו, כי החברה האינדיבידואליסטית והסקטוריאלית שהתפתחה כאן בשנים האחרונות אינה מסוגלת לפתור את הבעיות העמוקות הניצבות לפתחנו. על כן יש צורך בברית מחודשת בין הקולקטיב ליחידים, ובין המגזרים השונים. רוב הישראלים מבינים כי הפוסט-ציונות אינה מתכון מנצח, מפני שהיא מתכחשת לסיפור היסוד של העם היהודי, ששיבת ציון היא אחד מעמודי התווך שלו. וכן, למדינה הזאת התגעגענו במשך אלפיים שנה, ועוד נתקן אותה בתחומי החיים הרבים הדורשים זאת. איש לא ימחק את געגועינו ואת חלומותינו העתיקים, ולא ישלול מאיתנו את האפשרות להתבונן בעצמנו גם בעין טובה.

במבי שלג היתה העורכת הראשית והמייסדת של "ארץ אחרת"

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה